 |
| 1945 סבי עם הוריו |
סבא שלי נולד בשנת 1943 בישראל שאז נקראתה עליין
פלשתינה שהייתה נתונה תחת שלטון המנדט הבריטי (הבריטים שלטו בארץ מתום מלחמת העולם
הראשונה – 1917 ועד מלחמת השיחרור – 14 למאי 1948).
סבי נולד להורים ציוניים שעלו ארצה בשנות ה-30
של המאה הקודמת (אבא של סבא שלי היה חבר במשלחת רומניה הראשונה – 1932, שלאחריה
נשאר בארץ ומאוחר יותר השתתף במאבק של היישוב היהודי בארץ ישראל לגירוש הבריטים).
כפי שצוין לעיל – סבא שלי שהוא יליד הארץ נולד
בתל אביב שבה גם גדל ולמד.
סבא שלי עדיין זוכר את החיילים הבריטים ששלטו אז
בארץ וגם את מלחמת השיחרור שפרצה בהיותו כבן 5-6.
תקופת הילדות של סבי הייתה "רגילה"
למדי, ללא אירועים יוצאי דופן עם כי עדיין זכורים לו היטב האירועים הנילווים
למלחמת השיחרור – דודו נהרג בקרבות מלחמת השיחרור שבועיים לאחר שעלה ארצה ואת
המחסור במזון שחולק בקיצוב לתושבים.
עם הגיעו לגיל שש החל ללמוד בבית הספר היסודי,
שם למד שמונה שנים, עד שסיים כיתה ח' ואז עבר לבית הספר התיכון, שם למד ארבע שנים,
עד שסיים כיתה י"ב.
תקוםת ילדותןו ונעוריו של סבי היו שונות בתכלית
השינוי מתקופותינו אנו היום – טלוויזיה עדיין לא הייתה אז בארץ וגם לא מחשבים וכל
מיני גדג'טים אלקטרוניים למיניהם ובטח ובטח שגם לא טלפון סלולארי.
גם האווירה הייתה שונה בתכלית השינוי – האנשים
היו פתוחים זה לזה הרבה יותר מאשר היום והמדינה עם כל היותה ענייה בהרבה יותר מאשר
היום, העניקה לאזרחיה הרבה יותר באופן יחסי מאשר היום – למשל חינוך ובה היה ממש
חינם וגם בנושא בריאות האזרחים קיבלו תמיד את הטיפול הטוב ביותר ללא "סל
בריאות" כפי שקיים היום למשל.
כפועל יוצא להעדרותם של משחקי מחשב, טלוויזיה
וכו' מחיי היום יום חיי החברה ( ואורח החיים בכללו ) היו הרבה יותר מגובשים
והיחסים בין בני האדם היו חמים וקרובים הרבה יותר – מה שבמובן השפיע גם על הילדים
של אותה תקופה לדוגמה : משחקי רחוב וחברה שהיו מפותחים בהרבה יותר, כאשר למעשה סבא
שלי זוכר שבכל הזדמנות שנקרתה התקבצו הילדים שהתגוררו בשכונה למשחקי רחוב למיניהם.
בנוסף לכל האמור לעיל גם היחסים בתיך המשפחה היו
הרבה יותר קרובים למשל כמעט כל ערב אחד הדודים היה מגיע לבקר ויחד שיחקו כולם
משחקי קופסה כגון: שח-מט, דמקה, שבצ-נע וכו'.
עם הגיעו לגיל הנעורים הצטרף לתנועת נוער
שבמסגרתה יצא לטיולים ומסעות ארוכים ברחבי הארץ וכך בעצם למד להכיר את הארץ דרך
הרגליים.
עד
היום זכורה תקופה זו – שבה היה בתנועת הנוער – כאחת התקופות היפות בחייו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה